top of page

הריקוד בשבילי הוא הכרח. הוא צורך. הוא דרכי בעולם. היו שנים בחיי שהדחקתי את הצורך הזה, התעלמתי ממנו. למדתי, עבדתי והתעסקתי בדברים אחרים. נראה שהכול בסדר, שאני כאחד האדם, כמו כולם, "נורמלית".

באחת משיחותיי עם הפרופסור שלי לתואר שני במדעי הגנטיקה, פרופ' יוסי הילל, הגענו לנקודה שאיני מוצאת עניין במאמרים של כתב-העת שמהם הייתי אמורה לבחור נושא להרצאה. הפרופסור תמה, הכיצד זה יכול להיות שאיני מתרגשת ומתלהבת מהנושאים שהועלו במאמרים.

"ובכן," הוא אמר, "מה כן מרגש אותך?"...

עצרתי לרגע וחשבתי... "המממ... ריקוד!" אמרתי.

"אז מה את עושה כאן??! הוא שאל, לכי ללמוד ריקוד!"

"אבל, אבל," גמגמתי, "לא ניתן להתפרנס מזאת!" 

"הבל הבלים, מה זה משנה? אם היית הבת שלי, הייתי שולח אותך ללמוד ריקוד!"

אפשר לומר ששיחה זו שינתה את חיי, והובילה אותי למסלול ששינה את כל ההוויה שלי בעולם הזה, ולמקום שבו אני נמצאת היום. בתמיכתה של אמי, הצלחתי להגשים את חלומי ויעודי ולהתמקצע בתחום שאליו מופנית תשוקתי ואהבתי.

הדרך, הלימודים וההתמקצעות בעולם המחול והתנועה היו מרתקים ומהנים אך גם מפרכים ולעיתים מתסכלים. לא היה קל למצוא את מקומי בעולם זה, ולעולם הדרך נמשכת. אולם, דווקא ברגעים הקשים והמתישים, אני מודה שלא הייתה לי ברירה אחרת, אלא לבחור בדרך זו, שכן במקום הפנימי ביותר בנפשי אני יודעת כי כאן נמצא כישרוני וזה הוא ייעודי בחיים.

אני רוצה להודות במיוחד למספר מורים שהשפיעו עלי במיוחד ועיצבו את מי שאני בעולם המחול והתנועה:

ראשית כל, למאמנת שלי, קטי פליישמן זכרונה לברכה, שאימנה אותי מכיתה ג', טיפחה אותי כרקדנית ומתעמלת, והיתה לי ממש כמו אם שניה, ולצידה הייתי והדרכתי התעמלות קרקע ומכשירים עד התגייסותי לצה"ל. 

מוריי לריקוד:

פייר מורר

סוניה בארי

אלכסנדר אלכסנדרוב

רוזלין קאסל

אמיר קולבן

יוסי תמים

מלני ברסון

יורם כרמי

רותי פורברג

מוריי ליוגה:

שמעון ויצמן

יורם עידן

אובי ליפשיץ

ליאת משולם

Aryan Vedh

ג'קי לוגן

אדי טויונגה

נירה יורב

מוריי לפילאטיס:

יעל וסרמן

מייכלי רותם

אביטל אייזנשטט

לירון דובז'ינסקי

דניאלה עמרם

רעות גרייצר

בועז נחייסי

מורותיי לג'ירוקינזיס:

רוני פרי נדב

תמר שטיין קסמן

 

ואחרונה אחרונה והכי חביבה, וזאת בלשון המעטה, תודה למורתי האהובה עילאיה שליט, שבזכותה והודות לה, הצלחתי למצוא את השפה הריקודית שלי, ובעצם את עצמי. המתנה שהיא נתנה לי היא הגדולה מכולן, כי מעבר לטכניקה, ולשיטות והתנועות, קיים גם עולם הנפש והנשמה, והוא בלתי נפרד מהעולם הפיזי והתנועתי, ושניהם יחד הולכים זה לצד זה, או שזורים זה עם זה, ובשיעוריה הצלחתי להרגיש את שני העולמות האלה יחד, איך הם מתקיימים בתוכי ופועמים בי כשאני רוקדת.

עולם המוזיקה הוא זה שמפעיל אותי ביותר. שורש ריקודי הוא המוזיקה. ארצה לציין את הזמרת גל דה פז ולהקת The Pas Band ששירם מהווה את פס-הקול של הסרטון הריקודי שיצרתי ומובא כאן. לחיי הריקוד והמוסיקה! 

bottom of page